מדריך לא הגיוני לחיים טובים יותר
ביקורת נוקבת על חוברת "הדרך אל האושר"
לאחרונה קראתי את החוברת המופצת בארץ בשם "הדרך אל האושר - מדריך הגיוני לחיים טובים יותר"
מיד ראיתי שהגיון אינו בדיוק הצד החזק של מדריך זה לכן כותרת פוסט זה היא "מדריך לא הגיוני לחיים טובים יותר.
בפוסט זה אנסה בקיצור לעבור על חוסר ההגיון בחוברת זו. אני מתנצל מראש על האורך, למרות הניסיון לקצר, עדיין נשארו לי הרבה דברים לומר.
אין פוסט זה מתיימר להוות מדריך לאושר.
אפשר לכתוב מדריך לאושר אבל קשה יותר לישם זאת לכן אולי אין טעם בכתיבת מדריך כזה.
יחד עם זאת אולי בעתיד אכתוב את הדברים שאני רואה כעוזרים לחיים מאושרים יותר.
אם מישהו ירצה לקרוא, אנא כתבו לי.
חלק מהמסרים שלי כלולים בספרים שלי, אבל שם זה רק רמזים ולא המסרים עצמם.
נתחיל בעמוד מספר 1.
כבר בתחילה כתוב "...יתברר לך שגם עליו מאיימת האפשרות של התנהגות לא נאותה מצד אחרים"
זה הגישה בכל המדריך הזה, הכל תלוי באנשים רעים. הכל זה אנשים מדכאים וכד'.
רגע מה עם עצמינו? כיצד נוכל להיות מאושרים אם נטפל באחרים? האם לא יותר חשוב קודם כל לפתור את הדברים הפנימיים שלנו.
בתחתית אותו עמוד מופיעה פסקה בהערה שלמילים יש לעיתים משמעויות שונות, משונה הדבר, האם המסרים שלהם לא מספיק ברורים, שיש צורך להבהיר זאת?
בהמשך נראה שהם מפרשים מילים די ברורות שלא נדרש מילון על מנת להבינן.
עמוד 2
"מעשיהם הרעים של האחרים סביבך עלולים לאיים על ההשרדות שלך" שוב חוזר המסר, אחרים, אחרים אבל מה הקשר בין אחרים לאושר?
עמוד 3
"על ידי שימוש בספר זה תוכל, בלי קושי רב, לעזור להם לשרוד ולנהל חיים מאושרים יותר."
רגע האין החוברת אמורה לעזור לי להיות מאושר?
עמוד 4.
סעיף 1-1 "...דבר זה, כפי שאתה יכול לראות בקלות, נוטה לסכן אותך." שוב העניין באחר וזה כאשר לכעורה כותרת הסעיף היא "קבל טיפול כשאתה חולה". בסעיף המדבר על מחלה שלי מדברים על מחלה של אחרים ועזרה להם?
אני מסכים שחשוב לעזור לאדם חולה אבל לא מהטעמים של פחד לבריאותי. אם הרופאים היו חוששים לבריאותם, אני בספק עד כמה אנשים היו מקבלים טיפול...
סעיף 1-2 "...עלולים לשאת חיידקים. הם מסכנים אותך" שוב העניין באחר, אתה צריך לעמוד על כך שאחרים ישמרו על ההגיינה שלהם, אבל מה עם שמירה על ההגיינה האישית?
כך גם שאר הסעיפים באותו עמוד.
רק סעיף 1-4 מדבר קצת על האדם עצמו ואכן כולל מסר נכון, אלא שגם הוא כתוב בצורה של פנייה לאחר "...אינם מביאים תועלת לך..."
חלק מהסעיפים בחוברת הם אכן הגיוניים, אבל משום מה חוזרת שם הגישה של לדאוג קודם כל לאחר. אין כמעט התיחסות לדאגה לעצמי.
בסוף עמוד 7 כתוב שהדת הבודהיסטית נעלמה מהודו במאה השביעית, אני לא מכיר שקר יותר גדול מזה שהרי הדת הבודהיסטית עד היום הינה אחת הדתות הגדולות הן בהודו והן בכל המזרח הרחוק.
סוף עמוד 8 אומר "החדר את הנושא הזה ללב הסובבים אותך והגן על בריאותך ועל הנאתך" האם זו הדרך היחידה לשמור על הנאתי? לא יותר פשוט להמנע מדברים המפריעים לבריאותי או הנאתי?
עמודים 9 עד 10 "אהוב ילדים ועזור להם" כמובן שאין לי טענות כנגד הרעיון אבל יש לזכור שרעיון זה מתאים לאלו שיש להם ילדים ובאים במגע עם ילדים. אני מכיר אנשים רבים שאינם אוהבים ילדים, לא באים איתם במגע ומאושרים מאד.
שוב ההאשמות כנגד החברה שבגללה הילד מובל לכשלון.
הסעיף היחידי שאני מסכים איתו במלואו כולל הדרך בה הוא כתוב הוא סעיף 5 "כבד את הוריך ועזור להם"
מה שלא ברור לי זה מדוע יש לכתוב בהערות למטה פירוש מילוני למילים כבוד ופשרה?
סעיף 6 שמש דוגמה טובה, נכתב בסופו "הדרך אל האושר דורשת שאדם ישמש דוגמה טובה לאחרים" כאן יש בלבול מה בין המטרה לבין הדרך.
אדם מאושר אכן ישמש דוגמה טובה לאחרים אבל דוגמה לאחרים אינה דרך לאושר, נהפוך הוא היא דרך לאומללות.
מדוע?
אדם שכל זמנו מושקע בלהיות דוגמה טובה לאחרים מן הסתם יצבור מתחים רבים ומתח הוא ללא ספק מעקב אושר מספר אחת.
סעיף 7 שאף לחיות עם האמת אומר בעמוד 15 "מה שנכון הוא מה שנכון עבורך" האין זה עידוד לטפשות? הרי איך נדע מה נכון אם לא נלמד מנסיונם של אחרים?
יחד עם זאת סעיף 7 אומר דברים נכונים מאד, יש לומר את האמת ככל האפשר ולהמנע משקר אבל שוב, לדעתי יש כאן בלבול בין המטרה לדרך.
אדם מאושר ידבר אמת בכל מקרה, הוא אינו עוסק בשליליות ולכן לא ישקר.
סעיף 8 אל תרצח גם כאן מדובר במסר נכון וחשוב אם כי אני לא בטוח עד כמה זו הדרך אל האושר.
סעיף 9 אל תעשה כל מעשה לא חוקי סוף סוף סעיף יפה, שכתוב בצורה פחות או יותר סבירה. אבל שוב אני לא בטוח עד כמה הוא קשור לאושר.
סעיף 10 תמוך בממשלה שמתוכננת ופועלת למען העם כולו שוב עיסוק מיותר באחר, מה הקשר בין זה לאושר? נכון, ממשלה טובה חשובה לאושר של אזרחיה אבל להיות מוטרד מהממשלה לא בדיוק יביא אותי אל האושר.
כדאי שנסתכל רגע על אותם אלו העוסקים בפעילות פוליטית, אני מסכים שפעילות זו במקרים רבים חשובה מאד אבל בואו נסתכל על האושר האישי שלהם, האם הם מאושרים?
סעיף 11 אל תפגע באדם בעל רצון טוב שוב מדבר על תמיכה באחרים, בתחילתו חשבתי שהוא מדבר על לעשות מעשים טובים בעצמי אבל לקראת סוף הסעיף, שוב חזר המסר של אחרים אחרים אחרים...
גם כאן יש בלבול בין המטרה לבין הדרך. אדם מאושר הוא אדם שעושה מעשים טובים אבל מעשים טובים אינם בהכרח מביאים לאושר.
יש לזכור גם שמעשים הנראים כטובים אינם תמיד ממש טובים, כמו הבדיחה על הצופים העוזרים לזקנה לחצות את הכביש כאשר היא בכלל אינה צריכה לחצות את הכביש.
סעיף 12 הגן על סביבתך ושפר אותה אכן הופעה נאה זה דבר חשוב, אבל שוב בין זה לבין אושר, הקשר די רופף.
גם כאן, בסעיף 12-1 מודגש העניין של עידוד האחר במקום העניין של הקפדה על הופעה עצמית. כמו כן מה בדיוק הקשר בין הופעה נאה לבין הגנה על הסביבה?
סעיף 12-2 "כדי להגן על רכושך ועל המקומות שלך, הבטח שאחרים ידאגו לשלהם" מעניין מאד, הייתי שמח לשמוע את דעתם של אנשי בטחון על כך. שוב קשר לאושר הוא די רופף וכאן גם לא הגיוני.
סעיף 12-3 "תגליות חדשות על ידי גששות שנשלחו לכוכב נוגה" מה? יש כאן תגלית חדשה שנאסה לא ידעו עליה? על חיים שהתדרדרו בכוכב נוגה?
כוכב נוגה קרוב לשמש בהרבה ולכן חיים כפי שמוכרים לנו לא יתכנו שם.
אין כל קשר בין זה לבין הכוכב שלנו.
יחד עם זאת נכון העניין שיש לדאוג לכוכב שלנו ולשמור עליו.
כמו תמיד, גם סעיף זה נגמר ב"אם אחרים לא יעזור להגן על הסביבה ולשפרה לא תוכל להיות לדרך אל האושר תשתית..."
אם אלך לפי החוברת הזו, נראה לי שלעולם לא אוכל להיות מאושר שכן יש המון דברים מזיקים בסביבתנו ואם אנסה כל הזמן לתקנם, לא ישאר לי זמן לעצמי וכן אסבול מתסכול מתמיד.
האם תסכול הוא חלק מהדרך אל האושר?
סעיף 13 אל תגנוב האם אין כאן חזרה על נושא שמירה על הרכוש?
סעיף 14 הייה ראוי לאמון לדעתי מדובר בהרחבה של סעיף 6 אז למה לא לשים אותו אחרי סעיף 6?
נכון זו לא הערה ישירה על הסעיף אבל גם כן חשובה, נראה שכדאי שמי שכתב את החוברת ילך לשיעור חיבור.
לגבי תוכן הסעיף, שוב יש כאן בלבול בין המטרה לדרך. אדם מאושר יהיה אמין אבל אמינות אינה ממש הדרך לאושר.
נכון. אמינות זה חשוב, חשוב מאד אבל מה הקשר לאושר?
סוף הסעיף אומר שהדרך אל האושר קלה הרבה יותר עם אנשים שאפשר לבטוח בהם. זה לא קשור.
החיים קלים יותר עם אנשים שאפשר לבטוח בהם אבל לגבי האושר, שוב הקשר די רופף.
סעיף 15 מלא את התחייבויותיך מדבר על מילוי התחיבויות וכולל לא מעט דיבורים על נושא ילדים, אולי שוב היה צריך לשים סעיף זה בסמוך לסעיף 4?
כמו תמיד, בסיום הסעיף מדובר על התחיבויות של אחרים אם כי מוזכר גם קצת האדם עצמו.
סעיף 16 הייה חרוץ הסעיף מתחיל במסר יפה לכל הדעות ולדעתי סוף סוף סעיף שאכן קשור לדרך לאושר אבל בסוף כמו תמיד... "תשובה הולמת תיהיה לשכנע אנשים אלה להחליט על פעילות כלשהיא..." למה תמיד אחרים?
לפחות המשפט המודגש בסוף הסעיף אינו מדבר על אחרים.
סעיף 17 הייה מיומן אכן מיומנות היא דבר חשוב אבל הסעיף הזה הוא בליל ארוך שד דברים שבחלק גדול מהם לא קשורים לעניין, חלק מהדברים כוללים דברים דומים לנאמר בסעיף 8 על נושא השקר.
יש כאן חזרה והרחבה על מסרים של סעיפים אחרים. יתכן שהרחבה זו חשובה אבל מה הקשר לנושא סעיף זה? שוב רואים שמי שכתב את החוברת לא עבר קורס בסיסי בכתיבה.
גם כאן יש חזרה על המשפט "מה שנכון הוא מה שנכון עבורך" אבל רגע האם אין זה עומד בסתירה לרעיון של ללמוד?
כמו כן מדבר הסעיף על "בלתי שפויים" מה בדיוק הקשר לסעיף וכיצד בדיוק קובעים מי שפוי ומי לא?
סעיף זה נראה כמו בליל של דברים בלתי קשורים שמעידים שוב על חוסר סדר במחשבתו של הכותב.
סעיף 18 כבד את אמונותיהם הדתיות של אחרים כבוד הדדי וכבוד לאמונות דתיות אכן הינם דברים חשובים אבל שוב אין קשר לאושר.
סעיף 19 השתדל שלא לעשות לאחרים מה שלא היית רוצה שהם יעשו לך שוב סעיף נכון. גם רבי עקיבא במקורות היהודיים אמר דבר דומה, אבל אם נחשוב היטב נגלה שוב שיש כאן לא רק בלבול אלא גם סטייה מהדרך אל האושר.
נקח את הפסקה השנייה בסעיף זה "רק קדוש יכול להעביר את חייו מבלי לפגוע, ולו פעם אחת באדם אחר"
לא לפגוע זה דבר נכון וחשוב, אבל ההשתדלות שלא לפגוע יכולה להביא למתחים לא מעטים ועל ידי כך להרחיק אותנו מהאושר.
כמו תמיד הסעיף מדגיש את האחר ולא את האדם עצמו.
סעיף 20 השתדל להתייחס לאחרים כפי שהיית רוצה שהם יתייחסו אליך סוף סוף הרחבה של סעיף אחר שבאה אחרי הסעיף הרלוונטי. הפעם גם במקום ההגיוני רק שחבל שהחיוב מובא לאחר השלילה, (לדעתי הדרך אל האושר כוללת טיפוח החיובי ואי טיפוח השלילי). יחד עם זאת כמו בהרבה מקרים בחוברת זו סעיף זה ארוך מדי ומדבר יותר מדי על אחרים.
סעיף 21 פרח ושגשג נכון שאדם צריך לשאוף לפריחה ושגשוג בחייו האישיים אבל למה להזכיר שוב שאחרים לא רוצים שהוא יפרח? כאילו שהסיבה היחידה שאני לא מצליח היא שאחרים מדכאים אותי?
העמוד האחרון של חוברת זו, מעיד על פחד עמוק.
מדוע יש להדגיש ש"תקנון מוסרי" זה (שאגב רובו לא קשור למוסר) אינו חלק מדוקטורינה דתית כלשהיא ונכתב על ידי ל. רון האברד כעבודה נפרדת? נפרדת ממה?
הוספת תגובה
לגעת באושר | לגעת באושר | 01/01/1970 00:00:00 | |
עצם העובדה שצריך לקרוא ספר שמדריך אותך כיצד למצוא את האושר, זה כבר טומן בחובו בעייתיות. אושר הוא לא קורס באוניברסיטה.
הוספת תגובה |
כסיינטולוגית לשעבר אני יודעת הרבה | Xסיינטולוגית | 01/01/1970 00:00:00 | |
וכל מה שרשמת כאן כ"כ נכון, כי סיינטולוגיה לא מטפלת בסופו של דבר באדם עצמו - הנשאר אומלל ומסכן עם עצמו ולרגע לא מתקרב אפילו לדרך אל האושר... הוא כל הזמן על השוליים כל עוד הוא תחת פיקוח של המכללה וקצינות האתיקה המסריחות שיש שם...
הוא כל הזמן רק דואג לאחרים, ומי יכול להיות מאושר ומרוצה מעצמו כשהוא לא מטופל בעצמו. אני סבלתי רבות כשהייתי בסיינטולוגיה ויצאתי עם אשמה עצמית לא קטנה על דברים שעלק אני עשיתי לאחרים. הזוי... הזוי עוד יותר שנתתי לעצמי להיות שם פנאטית ולהוציא סכום כסף רב על חומרים. אבל למרות הכל - למידתי שם היתה עוד צעד בחיים שלי ואני לא מצטערת על זה לרגע אחד. וטוב שאני כבר לא שם. לומדת היום - שנתיים אחרי שכבר לא תחת פיקוחם להנות מההיכרות שלי עם עצמי. הוספת תגובה |
ללא נושא | מייקי | 01/01/1970 00:00:00 | |
מוזר עד מאד שאיש עוד לא עלה על העניין שמסתתר אחר דברי החמודות של הדרך אל האושר
מדובר פה על מיסיונרים נוצריים המסוים את שליחותם דרך מסרים הומניים הגיע זמן שכולם ידעו זאת מי יודע מי מממן אותם? הוספת תגובה |
הלוואי שהיה מדובר במסיונרים נוצרים | אורי עידן | 01/01/1970 00:00:00 | |
אמת מזויפת ורחוקה מהאמת | גיא | 01/01/1970 00:00:00 | |
שלא יישתמע הבעת תמיכה בחוברת | גורו יאיא | 01/01/1970 00:00:00 | |
הנסיון של רון האבארד היה לכתוב קוד אתי, להתנהגות מוסרית המבוסס על ההגיון. השם, במקרה זה פשוט מטעה (ויש מה להגיד גם על זה שכותבים חוברת עם שם מטעה), אבל אם קוראים את החוברת כקוד אתי, כל מה שכתוב בה נראה יותר הגיוני. לא הרבה יותר הגיוני, אבל יותר הגיוני.
כמו רוב סיפרי ה"עשה ככה והיה מאושר", רצוי לא לקחת מהם הכל, אלא לחפש את הלב. לחפש את מה שבאמת ניתן ללמוד מהם. ההערה לגבי השפעת הלבוש של כל אחד על המוראל הכללי, הייתה בשבילי מרתקת (להודות על האמת, לא חשבתי על כך קודם). בין שאר הדברים, היו כאלה שהיו ברורים לי מאליהם (למשל שכבוד לדתם של אחרים מביא אושר, ואני נאלץ לא להסכים איתך בנושא זה), ובין דברים שלא הסכמתי איתם (למשל ששלטונות יוכלו ליפול אם די אנשים לא ישתפו איתם פעולה, או שכל מעשה לא חוקי מונע אושר אישי או כללי). הוספת תגובה |
כל כלל בפני עצמו נראה הגיוני | אורי עידן | 01/01/1970 00:00:00 | |
אבל כאשר קוראים את ההסבר לכל כלל, מגלים שההתמקדות היא תמיד באחר ולא באדם עצמו.
אושר מגיע מבפנים לא מבחוץ. התמקדות באחר לא תביא לאושר. הבעייה שלי היא לא עם הכללים בחוברת, איתם אני מסכים, אפשר לומר שאפילו עם כולם. הבעייה שלי היא עם ההתמקדות באחר ולא בפרט. הוספת תגובה |
תודה | צחי | 01/01/1970 00:00:00 | |
אכן כל התפיסה שלווה את הארגון שהפיץ את החוברת
מגמתית . כל מי שקצת מתעמק יודע מי עומד מאחורי ההפצה של החוברות הוספת תגובה |
מתוך הכרותי עם החוברת | עדי | 01/01/1970 00:00:00 | |
"עקב היכרותי זה מכבר עם החוברת הנ"ל, אני חייבת לציין שאני מסכימה עם כל מילה. זוהי חוברת נלגעת, שנכתבה על מנת להוביל את האדם "בדרך אל האושר", רק חבל שמדובר באושר שהוא בראות עיני הכותב בפרט. אפילו אעז ואומר, שמין הגישה של הכותב, נראה כאילו הוא כל כך עומד על כך שהאדם צריך לשנות סביבתו, ולהתעסק בעיקר ב"אחרים", נראה כי יש לו בעיית בטחון קשה עם עצמו, שהוא כל כך מתאמץ לשנות את העולם, די אבסורדי הייתי אומרת, מגלומניה בהתגלמותה. ולא ברור לי כיצד דבר כזה אמור לתרום לאושר הפרטי שלי? הרי ידוע שאדם היחיד שהוא באמת מאושר הוא אדם שמקבל את מה שיש לו ושואף למטרות ומשיג אותן (בגדול). איך אדם אמור להשיג את מטרותיו שלו אם הוא צריך ללכת לפי רשימת "כללים" שכל הזמן מתעסקים באחרים ובענייניהם, במקום להתמקד בהצלחתו הפרטית? באושרו הפרטי? בשביל להיות מאושר אתה צריך ללכת לפי הרצונות והחלומות שלו, ולא לפי רשימת מטרות ומטלות מטומטמת שמישהו אחר כתב בעבורו. כך הופך כותב החוברת לעוד מישהו שמטיל "מחוייבות" ו"אחריות" על האדם, מצפה ממנו להתנהגות הולמת, שאם האדם לא יעמוד בה הוא יראה לא בסדר בעיני עצמו (במידה ובטחונו העצמי מועט), יכעס על עצמו על שסטה מין "הדרך אל האושר" ויחשוב שעצם העובדה שאיננו מאושר היא מפני שהוא לא דבק בכללים אלו. ממש מטופש. לא יותר מעוד סתם זבל להמונים, של סופרים המתיימרים להיות "מאמנים אישיים" וממלאים מאות אם לא אלפי מוחות במחשבות סרק לא מועילות. בן אדם יכול להיות מאושר רק בדרך אחת - לעשות משהו על מנת לקדם את עצמו לעבר מטרותיו. ושום ספר ואף אחד אחר לא יוכל לעשות את זה בשביל האדם, מלבד הוא עצמו".
הוספת תגובה |