מערכת ההפעלה GNU/Linux - תוכנה חופשית הלכה למעשה, מערכת הפעלה שלמה שכולה חופשית
במאמרים הקודמים בסידרה, דיברתי על עניין מוסר ותוכנה, ולאחר שהסברתי כיצד חלק מהדברים הנעשים בעולם המחשבים כיום
הוא בעצם לא מוסרי, המשכתי בלהסביר את הרעיון של תוכנה חופשית.
המאמר השלישי
הסביר מדוע תוכנה חופשית אינה תוכנה חינמית, דבר שחשוב מאד לזכור.
עד כה הכל היה בתיאוריה בלבד, הסברתי כמה תוכנה חופשית זה טוב, איך אפשר להרוויח כסף מזה.
אבל השאלה שמייד עולה אצל אנשים היא: טוב, תוכנה חופשית, רעיונות יפים, אבל האם זה עובד בעולם?
אז, כן התשובה היא כן.
במאמר זה אסקור בקצרה את מערכת GNU/LINUX שהיא מערכת הפעלה שלמה הבנוייה על העקרון של תוכנה חופשית.
זה בשום מקרה אינו סקירה מקיפה על המערכת.
סקירה מקיפה על מערכת כזו דורשת ספרים שלמים וזמן רב שאינו ברשותי... אחרי הכל אני גם מנסה לעשות כסף (מה שלא תמיד הולך לי :-) )
בכל מקרה אשתדל לתת כאן הסבר קצר וגם סקירה היסטורית קצרה על מה זה בכלל GNU/LINUX או מה שהרוב מכירים בשם Linux.
מה זה GNU
בשנת 1984 אדם בשם ריצ'רד סטלמן
הקים את
תנועת התוכנה החופשית.
והחל לכתוב את המרכיבים של מערכת ההפעלה (מהדר, עורך טקסט וכד'), המטרה הסופית הייתה ליצור מערכת הפעלה תואמת למערכת UNIX
הקיימת זה מכבר.
אבל החשוב מכל היה שכל המערכת תיהיה חופשית בהתאם לעקרונות שפורטו במאמרים הקודמים.
תוך כדי כתיבת החלקים השונים, הוא שחרר אותם כמובן כתוכנה חופשית ואנשים מאד אהבו את הכלים והחלו להשתמש בהם ולהרחיב אותם
וכן להתאימם לשימוש במערכות הפעלה אחרות.
בשנת 1990, רוב המרכיבים של מערכת GNU כבר היו מוכנים אבל היה חסר רכיב מאד משמעותי הקרנל, בלעדי הקרנל לא ניתן היה להריץ
את כל אוסף התוכנות הגדול הזה כמערכת הפעלה.
אבל, בשנת 1991 סטודנט מפינלנד בשם לינוס טורוולדס כתב קרנל דומה ליוניקס ושחרר אותו כתוכנה חופשית, בעצם מבלי לדעת על ריצ'רד
סטולמן והתנועה שלו.
כל מה שנותר לעשות כדי ליצור מערכת הפעלה שלמה הוא להתאים את הקרנל של לינוס שנקרא על ידו לינוקס,
לשימוש עם עם מגוון התוכנות של GNU.
עבודה זו שלא הייתה עבודה קטנה כלל ועיקר, נעשתה ע"י לינוס בשיתוף עם ריצ'רד סטולמן וכך נולדה מערכת ההפעלה
GNU/LINUX.
שזה בעצם שילוב של הכלים של GNU עם הקרנל LINUX
חשוב להבין שניתן להריץ את GNU עם קרנלים נוספים וישנה אפילו מערכת נוספת שנקראת
GNU/HURD
הבנויה סביב קרנל אחר בארכיטקטורה אחרת.
למי שאינו בקיא ברזי המחשבים, נציין שקרנל הינו הגרעין של מערכת ההפעלה,
מה שמבצע את הקשר בין התוכנות לבין התקני החומרה, כגון לוח מקשים, עכבר
מרקע, מודם וכד'.
GNU/LINUX היום
כיום המערכת GNU/LINUX הינה מערכת הפעלה שלמה המתפתחת כל הזמן.
היום כבר ניתן להשתמש בה לכל הישומים המקובלים כגון: אינטרנט, עיבוד תמלילים וכד'.
התקנת המערכת שתמיד נחשבה תהליך מורכב הדורש הבנה עמוקה במחשבים הפכה להיות התקנה קלה יחסית לצורך שימוש ביתי,
אם מדובר על התקנה לשרתים, עדיין ההתקנה היא לא טריוויאלית.
גם השימוש במערכת שנחשב עד לא מזמן למסובך יחסית וכולל ידיעת הרבה פקודות שאותן צריך להקליד בשורת פקודה, גם זה כבר השתנה
בצורה משמעותית.
כיום יש כלים גרפיים רבים המאפשרים לעשות את רוב הפעולות.
כך שהמערכת כיום מתחרה בצורה יפה מאד במערכות ההפעלה הקיניניות הקיימות כגון חלונות או מערכת ההפעלה של מקינטוש.
כיום ישנן מספר הפצות לינוקס, מסחריות ולא מסחריות, וזה מיד מעלה את השאלה, האם יש כמה לינוקסים?
התשובה היא לא, כלל לא, לינוקס הוא לינוקס לא משנה איך הוא מגיע.
אז איך זה שיש כמה הפצות?
זה כוחו של החופש, הרי לפי הרשיון שבו מופצת מערכת ההפעלה (GPL) מותר להעתיק את התוכנה, מותר לשנות אותה ומותר להפיץ אותה מחדש
כל חברה אורזת את הלינוקס בצורה שונה במקצת ומוסיפה תכנית התקנה מתאימה.
דבר זה הוא יתרון גדול למשתמשים ושוב מציג בצורה יפה את החופש לבחור, כל משתמש יכול לבחור את ההפצה שנוחה לו.
רבים שואלים אותי איזו הפצה טובה יותר?
אין תשובה חד משמעית לשאלה זו, בעצם אין תשובה לשאלה הזו.
ישנן הפצות טובות יותר למשתמש הביתי הפשוט, ישנן הפצות טובות יותר לשרתים קטנים, ישנן הפצות טובות יותר לשרתים גדולים
ישנן הפצות טובות יותר למפתחי תוכנה, לאחרונה יש גם הפצות מתאימות לאמנים וגרפיקאים.
עולם המחשבים הוא עולם רחב מאד, הוא לא רק עולם של מתכנתים, הוא לא רק משתמשים ביתיים, הוא לא רק שרתים.
כדי לתת פתרונות לעולם רחב כזה, רצוי שיהיו הרבה אריזות של מערכת ההפעלה.
חלק מההפצות עולות כסף וגם זה מיד מעורר אצל אנשים מסויימים שאלה: האם הלינוקס לא אמור להיות חינם? ואז חברות כאלו בעצם
עובדות בניגוד גמור לרעיון של לינוקס?
התשובה לשאלה זו היא (לשם שינוי) חד משמעית לא!
הרי הרשיון של לינוקס ה GPL מדבר על הפצה, הוא אינו מדבר על נושא התשלום בכלל.
נהפוך הוא, אין שום מניעה למכור תוכנה, הרי תכנתים צריכים להתפרנס, גם להם יש ילדים להאכיל.
כוחה של הקהילה
GNU/LINUX היום זה הרבה יותר מרק מערכת הפעלה, זו קהילה שלמה.הקהילה הזו נוצרה בזמן שריצ'רד סטולמן התחיל לכתוב את GNU ולהפיץ אותה. הקהילה מפתחת את המערכת כל הזמן.
החופש הזה שניתן במערכת ההפעלה הזו הוא שמזין את הקהילה.
כאשר מישהו רוצה לשנות משהו במערכת, הוא עושה זאת ותורם חזרה לקהילה, הקהילה מצידה משלבת את השיפורים במערכת וכך נוצרת מערכת שמתפתחת בקצב מדהים יחסית.
אין צורך "להתחנן" ליצרן התוכנה להוסיף תכונה כזו או אחרת, ניתן להוסיף אותה לבד. כך נוצרת אבולוציה מהירה ביותר של מערכת ההפעלה וכך גם נוצרת מערכת יציבה ואמינה לאורך זמן, כי גם תיקוני הבאגים יכולים להתבצע ע"י הקהילה ולא חייבים להתבצע ע"י החברה המפתחת ואו המשווקת.
הנושא הזה של הקהילה, מעורר מדי פעם שאלות אצל אנשים שחושבים שהקהילה הזו מורכבת מאלטרואיסטים שכל הזמן כותבים קוד ותורמים אותו לקהילה מבלי לקבל תמורה. זה כלל וכלל אינו נכון, חלק מהכותבים עובדים בחברות שמשלמות להם עבור כתיבת תוכנה. נכון שהרבה אנשים כותבים תוכנה, מדריכים או תיעוד אחר בהתנדבות, זו רוח הקהילה, הקהילה היא זו שיצרה בעצם את המערכת, לא חברה זו או אחרת.
חשוב להבין שמערכת GNU/LINUX לא נוצרה ע"י חברה מסויימת ולא שייכת לחברה מסויימת.
כמו כן GNU/LINUX לא כוללת בתוכה חלקי תוכנה שנלקחו מתוכנה אחרת כמו שיש הטוענים. מערכת GNU/LINUX אמנם תואמת תאימות די רבה למערכת יוניקס אבל היא נכתבה מחדש ללא שימוש בקוד השיך למערכת ההפעלה יוניקס או לאחד מהכלים שבאים איתה.
עוד מיתוס שאינו ממש נכון לגבי הקהילה הוא שהיא מורכבת מאנשים שמתנגדים לחברת תוכנה "קטנה" אחת.
אז לא, הקהילה מורכבת אמנם מהרבה אנשים שכל אחד מהם שונה מהשני אבל בדרך כלל, המשותף לכולם הוא אהבת החופש והשאיפה לחופש בתוכנה.
הם אינם עושים דברים דווקא נגד, הם פשוט לא אוהבים תוכנה או חברה שגוזלת מהם את החופש.
הרבה מאשימים את הקהילה שזכויות יוצרים לא מעניינים אותה ושעצם החופש להעתיק, הוא מנוגד לזכויות יוצרים. גם זה כלל אינו נכון, אני לא מכיר אנשים שמכבדים רשיונות תוכנה יותר מאשר אנשי קהילת התוכנה החופשית. גם אם הרשיון כולל הגבלות שאינן מקובלות עליהם, הם יכבדו את הרשיון או שבכלל לא ישתמשו בתוכנה הזו.
הוספת תגובה
ציוד צביעה באזור תל אביב! | שרה | 01/01/1970 00:00:00 | |
לעשות את פרויקט מוצלח קיר גבס ותרכובות משותפות שאתה צריך. הצייר, ואספקת מיסוך אנו מלאי מערכות פיגום מגוון המלא שלנו ואבזרים לאפשר לך להשלים. ניר http://www.u-hendel.co.il/'>ציו צביעה באזור תל אביב! התקשרו עכשיו הצייר ומכנסיים הקצרים לסרבל, כיסינו צרכי ההגנה שלך בבטחה.
הוספת תגובה |
החלפת גלגל באזור המרכז! | עמי | 01/01/1970 00:00:00 | |
עבור רוב המכוניות חד גוף המודרניים, יש חריץ. שרון אליעזר http://xn----6hcepbi7gecn.co.il/%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%A4%D7%AA-%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%9C/'>החלפ גלגל באזור בית דגן! התקשרו עכשיו מתחת למסגרת ליד בלם החנייה ולשים את הרכב.
הוספת תגובה |
לגבי הקרנל | הדר | 01/01/1970 00:00:00 | |
בעיני היית צריך להסביר בתחילת הפיסקה את המונח "קרנל" כי בתור אחת שלא מבינה במחשבים, היתי קצת לשבור את הראש כדי להבין את הפיסקה
הוספת תגובה |